חדשנות - לחשוב עד הסוף, לחשוב מהר
או 'סוף מעשה במחשבה תחילה' כשאנו אומרים 'מחשבה', מתכוונים לרוב לסגולה מוגדרת של השכל האנושי. המשמעות, לרוב, חלה על יצירת רעיונות ו/או יכולת הפשטה, בלי לתת את הדעת על המובנים הנלווים של המונח, כנרמז בביטויים 'משחקי מחשבה', 'במחשבה שנייה', 'חופש המחשבה' 'לחשוב בגדול', וכן 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. פירושים למונח לא חסרים, מכל תחומי הדעת
וראה למשל לינק ויקיציטוט K24- מחשבה He.wikiquote.org/wiki
אחת התכונות של המחשבה,היא המהירות.
אלא שאיננו מנצלים, ובעצם מזניחים, את כישורינו השכליים בכל הנוגע לנצולת של סגולה זאת - שהיא "מהירות המחשבה".
אנו נוטים לייחס, ואף מעבר לכך, 'להשאיר' את האופציה האנושית הזאת ליחידי סגולה, לגאונים, לברי המזל, כאילו מדובר על מתת היופי או הכישרון שכביכול לא כל אחד ניחן בהם. למעשה מהירות המחשבה היא מנת חלקו של כל בן אנוש, אפילו אם נדבר במונחים יחסיים.
כיום פעולת המחשב מזכירה לנו תמידית את עצם קיומה של מהירות מופשטת, מחוץ להקשר התנועה הפיזית המתקיימת בתחומים מדידים כמו הספורט, התחבורה, וכן הכימיה (מהירות החלקיקים). ההקשר הפיזי כולל עוד את תנודות הקול, וכמובן את מהירות האור. לכן אם לא נפעיל את יכולת מחשבה זו היא עלולה להתנוון, ומעבר לכך- חשיבה מתוכננת תעזור לנו להגיע רחוק יותר.
אנו נוטים לזהות את המעבר ההכרחי משלב לשלב במהלך הביצוע - עם תהליכים שמתקיימים כביכול במחשבה, בעוד שיש לעשות הפרדה בין המחשבה לבין תהליך הביצוע. אם ניקח בהשאלה דוגמה מתחום האצנות, הדבר דומה להבדל בין מי שרץ לו להנאתו בריצת בוקר לבין שיאן אולימפי, או לתחרות הריצה בין הצב לארנב במשל הידוע.
ראוי אם כך לאמץ גישה רעננה ליכולת המהירות המחשבתית הטבועה בנו כאשר ניגש לתכנון פרויקט : כבר בשלב א' של העשייה ניתן לחזות בקלות את השלבים הבאים ואפילו את סופו של מעגל העשייה. אולם הביצוע יכול להתנהל בקצב הפיזי (האיטי יותר) התואם לכל שלב. תחילתו של הביצוע כרוכה בחיפוש וריכוז החומרים והכלים והמשכו בהשקעת הכוחות והמשאבים המעורבים בדרך שבין המקורות לתוצאה. התכנון הנצפה בשלמותו עשוי להתבצע גם ביעילות גבוהה מהרגיל, ובשיתוף פעולה מוצלח, כשכל רגע נתון מונחה בידיעה כי "סוף מעשה במחשבה תחילה".
נכון,
תמיד מגיע הרגע שבו צריך להפסיק לחשוב ולהתחיל לעשות.
אך אם נעקוב אחר מיזמים חדשניים בתהליכי הקמתם
(מכללות מקוונות או קונוונציונאליות, שנפתחות חדשות לבקרים, מיזמי תיעול בין-ימי או להבדיל עסקים קטנים כחברות להספקת מזון וסוכנויות תיווך)
אנו עדים בדרך כלל להיסוס, גישוש,
התפתחות חלקית שלרוב מעוכבת בשל מחסורים שמתגלים 'תוך כדי' בגלל המבט החלקי. בגישה תבונית יותר - וראוי להיעזר לשם כך בכל שירותי המחשוב, עם דגש על בניית תוכנה לחיזוי תהליכים - מניחים מראש את המטרות, את טווח יכולת הביצוע, את התחנות שבהן תידרש היענות מיידית מול הצורך בגיוס משאבים והזרמת אנרגיה. על בסיס הנחישות וההתחקות הקפדנית אחר קצב העשייה והיישום מתאפשרות גם החלטות ספונטאניות , לנוכח תקלות בלתי צפויות, או, להיפך, לאור התפתחות 'מזלית'. מהירות המחשבה תעמוד לרשותנו גם במצבי הביניים.
או 'סוף מעשה במחשבה תחילה' כשאנו אומרים 'מחשבה', מתכוונים לרוב לסגולה מוגדרת של השכל האנושי. המשמעות, לרוב, חלה על יצירת רעיונות ו/או יכולת הפשטה, בלי לתת את הדעת על המובנים הנלווים של המונח, כנרמז בביטויים 'משחקי מחשבה', 'במחשבה שנייה', 'חופש המחשבה' 'לחשוב בגדול', וכן 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. פירושים למונח לא חסרים, מכל תחומי הדעת
וראה למשל לינק ויקיציטוט K24- מחשבה He.wikiquote.org/wiki
אחת התכונות של המחשבה,היא המהירות.
אלא שאיננו מנצלים, ובעצם מזניחים, את כישורינו השכליים בכל הנוגע לנצולת של סגולה זאת - שהיא "מהירות המחשבה".
אנו נוטים לייחס, ואף מעבר לכך, 'להשאיר' את האופציה האנושית הזאת ליחידי סגולה, לגאונים, לברי המזל, כאילו מדובר על מתת היופי או הכישרון שכביכול לא כל אחד ניחן בהם. למעשה מהירות המחשבה היא מנת חלקו של כל בן אנוש, אפילו אם נדבר במונחים יחסיים.
כיום פעולת המחשב מזכירה לנו תמידית את עצם קיומה של מהירות מופשטת, מחוץ להקשר התנועה הפיזית המתקיימת בתחומים מדידים כמו הספורט, התחבורה, וכן הכימיה (מהירות החלקיקים). ההקשר הפיזי כולל עוד את תנודות הקול, וכמובן את מהירות האור. לכן אם לא נפעיל את יכולת מחשבה זו היא עלולה להתנוון, ומעבר לכך- חשיבה מתוכננת תעזור לנו להגיע רחוק יותר.
אנו נוטים לזהות את המעבר ההכרחי משלב לשלב במהלך הביצוע - עם תהליכים שמתקיימים כביכול במחשבה, בעוד שיש לעשות הפרדה בין המחשבה לבין תהליך הביצוע. אם ניקח בהשאלה דוגמה מתחום האצנות, הדבר דומה להבדל בין מי שרץ לו להנאתו בריצת בוקר לבין שיאן אולימפי, או לתחרות הריצה בין הצב לארנב במשל הידוע.
ראוי אם כך לאמץ גישה רעננה ליכולת המהירות המחשבתית הטבועה בנו כאשר ניגש לתכנון פרויקט : כבר בשלב א' של העשייה ניתן לחזות בקלות את השלבים הבאים ואפילו את סופו של מעגל העשייה. אולם הביצוע יכול להתנהל בקצב הפיזי (האיטי יותר) התואם לכל שלב. תחילתו של הביצוע כרוכה בחיפוש וריכוז החומרים והכלים והמשכו בהשקעת הכוחות והמשאבים המעורבים בדרך שבין המקורות לתוצאה. התכנון הנצפה בשלמותו עשוי להתבצע גם ביעילות גבוהה מהרגיל, ובשיתוף פעולה מוצלח, כשכל רגע נתון מונחה בידיעה כי "סוף מעשה במחשבה תחילה".
נכון,
תמיד מגיע הרגע שבו צריך להפסיק לחשוב ולהתחיל לעשות.
אך אם נעקוב אחר מיזמים חדשניים בתהליכי הקמתם
(מכללות מקוונות או קונוונציונאליות, שנפתחות חדשות לבקרים, מיזמי תיעול בין-ימי או להבדיל עסקים קטנים כחברות להספקת מזון וסוכנויות תיווך)
אנו עדים בדרך כלל להיסוס, גישוש,
התפתחות חלקית שלרוב מעוכבת בשל מחסורים שמתגלים 'תוך כדי' בגלל המבט החלקי. בגישה תבונית יותר - וראוי להיעזר לשם כך בכל שירותי המחשוב, עם דגש על בניית תוכנה לחיזוי תהליכים - מניחים מראש את המטרות, את טווח יכולת הביצוע, את התחנות שבהן תידרש היענות מיידית מול הצורך בגיוס משאבים והזרמת אנרגיה. על בסיס הנחישות וההתחקות הקפדנית אחר קצב העשייה והיישום מתאפשרות גם החלטות ספונטאניות , לנוכח תקלות בלתי צפויות, או, להיפך, לאור התפתחות 'מזלית'. מהירות המחשבה תעמוד לרשותנו גם במצבי הביניים.
עובדת ביבמ במחלקת שיווק , לומדת לתואר שני באוניבסיטה העברית